כדרכם של חתולים, גם החתול של שרדינגר הביא את זה על עצמו. שרדינגר רק הניח קופסה בסלון, והחתול, באינסטינקט, זינק פנימה והתיישב לבחון את סביבותיו מבלי לשער (חתולים אינם משערים דבר, לעולם) את גודל התסבוכת אליה נקלע. אתרע מזלו, בעליו פיזיקאי. ומן הפח אל הפחת: תיאורטיקן.
*
אגב, לשרדינגר היו כמה חתולים. גורלו של זה שטיפס על ארון הספרים במעבדה מוזר ולוט בערפל בהרבה מזה של זה שנקלע לקופסה. כל אזרח אוסטרי יודע שבעניין החתול על ארון הספרים יפה לשתוק. בכלל, האוסטרים שותקים הרבה.
