על עטיפת האלבום הזה, של מרטי גולד, מצורף תרשים סכמטי של מגבר ישן, לצד אילוסטרציות של מגברי קול מפורקים. עטיפת התקליט הזו מציעה למאזין מוזיקה, אבל גם תהליך הגברה. שם התקליט, "Wired for Sound", מתאר את המצב ההתחלתי של קליטת המאזין את הצליל. מה שיש לנו להציע לך חייב לעבור דרך הדבר הזה כמו שתפוח חייב לעבור דרך הפה שלך כדי להיות טעים. שרטוט המגבר שם את המוזיקה כחומר גלם לא מעובד, feed של אותות, ואת המגבר לא רק כאמצעי, אלא כיסוד משלים ליצירה הזו. זהו אינו יעוץ באשר לאופן שבו כדאי או לא כדאי להאזין לתקליט. אלה הן הוראות שימוש חד-משמעיות.

בהקשר הזה אפשר להציץ בפוסטר שעיצבתי בזמנו להשקת הספר "לורם איפסום", בו הכנסתי, כרקע, שרטוט סכמטי של מערכת כלשהי.

*
על המפגש של טכנולוגיה וסאונד מעיר המוזיקאי ג'ון קייג' בסרט קצר שיצר יחד עם ראסאן רולנד קירק, ובו הוא חוקר את ההבדל בין צליל, או קול, לבין דממה, אם דבר כזה, כלומר דממה, יכול כלל להתקיים. לטענתו: לא. מדוע איננו מסוגלים לשבת בשקט ולהקשיב, הוא שואל. מדוע הפה שלנו נפתח כשהאוזניים שלנו נאטמות? מדוע אנו מבדילים בין קול שמפיק צרצר לקול שמפיקה מכונית לקול שמפיק אדם מקרי ברחוב? הצליל, לטענתו של קייג', הוא פועל יוצא של החיים, וכך הוא מתייחס אליו. לא כקישוט, לא כדבר בעל משמעות, אלא כדבר קיים שאפשר, אם רוצים, להצביע עליו, להקשיב לו, לחיות איתו.

קייג' מבטל את החיבור בין בין 'טכנולוגיה' לצליל. לשיטתו, הטכנולוגיה היחידה שנדרשת כאן היא טכנולוגיית האזנה, כלומר ריכוז שאינו בעצמי, אלא בסביבה כדבר חי. הדממה שנוצרת בהעדר מגבר הקול לא קיימת אצל קייג', למעשה, קייג' מאזין לפס הייצור שמרכיב את מגבר הקול ומכיר בו כקול עצמאי וחי. בסרט, שאלותיו של קייג' מלוות בצליליו הקיצוניים של קירק (שבשלב מסויים נושף במספר כלים בו זמנית). אפשר לצפות בסרט המלא ב-UbuWeb (לינק) או בשני חלקים, ביוטיוב:

חלק א':

Click here to view the embedded video.

חלק ב':

Click here to view the embedded video.