21 באוגוסט
המחזור "אני אוי" נכתב בנובמבר 2004, וככל הנראה הושלך בינתיים מאחורי הארון, או לפח זבל במערכת של כתב עת שמאלני רדיקלי, שבאופן רדיקלי לא עונה לאימיילים וככל הנראה לא מסתדר עם כל מה שקשור בעולם המקוון. השיר הרביעי מתוכו עולה כאן, בצער גדול, אחרי מות דליה רביקוביץ'
4
עכשיו הם הביאו לעיר
משוררת בשם שימבורסקה
לשדר במעגל סגור
אל חדרים רחוקים
אלתוך עינים שחושלו
אותיות מרכיבות המילים
מחלה בחילה בהלת
וגם מלים אחרות
שירה בעיר מתרוצצת
תמיד בין מרכאות
עשויות פלדה וכסף
אני צוחק אני צוחק
האמת שאפשר לירוק
אותה על אגני מדרכות
שחורות בדיזנגוף אבל
עכשיו אני נזכר בדליה
רביקוביץ' שכתבה על הונג-קונג
ההרוסה וחזרה תל-אביבה
בוודאי נסעה במונית
צדה את ריסוקי
מדרכת אבנים מתחלפות
ברחובות המקיפים
איפה היא גרה איפה
איפה הונג-קונג אוי
14 באוגוסט
יש משהו בזוי בפנת הפלילים המשודרת כל בוקר בגלי-צה"ל, ובנויה מקומבינציה של אסקפיזם, אינפנטיליות ושמחה לאיד. בתור התחלה, היא תמיד מוצגת בתור "גם פלילים", כלומר יש ביטחון, חברה, כלכלה, עוני, מחסור, רעב, רגעים אנושים, רגעים לא-אנושיים, ויש "גם פלילים". העבריינות קיימת, כן, אבל היא לא לגמרי אצלנו. היא שם – אצל כל הסוטים והדחויים – ואנחנו, האנשים הרגילים, מקבלים דיווח חביב על מה שקורה בצד השני. תמיד מצמידים פועל אינפנטילי למבצע העבירה: "תושב רמת-גן שנמאס לו", או "תושבת גדרה שכנראה הרגישה מחסור בכסף", או "שלושה ערבים תושבי המשולש שרצו להשתעשע" – זו דרך לומר: הנה בן-אדם שהלך קצת מעבר. אל תדאג, אתה לא כזה. ואנחנו נזכיר לך את זה מדי בוקר, בתוכנית הילדים הקטנה שלנו, עם מנחה משועשעת וסידרה של בדיחות חה-חה נהדרות. שים לב: קרה פשע. לא מצחיק?
09 באוגוסט
אפל העלו היום אתר שמוקדש כולו לטענות-שכנוע מוחצות, מדוע כדאי לעבור למק. שווה הצצה.
07 באוגוסט
המשוגע צוחק. מנקה הרחובות
קישט את קצה המטאטא בסרט.
האם הטלפון מצלצל?
אהבת אב. הילד שמח.
הישענות על גדר מעל
רחבת מתקני הילדים.
04 באוגוסט
מדי בוקר פני רצה לנבוח על האלטעזאכן. איך שנשמעות קריאות המגאפון הישן על רקע קרקוש עגלה לא עמוסה עץ וברזל עץ וברזל עץ וברזל, היא רצה למרפסת ונובחת. אחר כך היא חוזרת פנימה. לפעמים, כשהמגזן פועל והמרפסת סגורה, אני שומע את האלטעזאכן ומיד ניגש לפתוח עבורה את דלת ההזזה, והיא רצה החוצה ונובחת. יש לי תחושה שזה עוזר לה להרגיש חיונית.
02 באוגוסט
כל בוקר נערכת בריגדת הרזים-ברקאים לתשאול פומבי יומי של ראשי המתנחלים. בוקר טוב פנחס ו/או אלקנה ו/או גריזלדה ו/או אנה-ערף, אלימות – תהיה? תהיה אלימות? הפנחסים משתתקים. אלימות? אלימות? אלימות? אלימות? אלימות? אלימות? אלימות? אלימות? איזה אלימות מה אלימות מי מדבר על אלימות על מה אתה מדבר מאיפה הבאת את זה מי אלים איזה אלים מה זה פה זה כל דאלים גבר? [ואז המעבר לטון שקולפסיכוטי:] לא – תהיה – שום – אלימות. תבין, אה, רזי, אה, רפי, אה, גבר, אה-גבר, אה-גבר, אה אחי, לא – תהיה – שום – אלימות – לא – תהיהיהיהי – שום אלימותיתיתיתי – התיתי, תיתי, שים איזה שיר, אה, דובילנץ? שים איזה איזה תיתינה, תיתינה, אז מה אני דואג יותר מדי, איזה שבלול אחי, יא גבר, שים איזה משהו על הדיצק, אבל בינתיים – מה אלימות, איזה אלימות, מי מדבר אלימות, זה אתם מדבר אלימות, ריד מיי ליפס, אתה שומע? לא תהיה שום אלימות. קשקוש בלבוש. בלבוש בזרבוש וקרקוש בקריא שגם ככה שבורה. [ואז הטוויסט הפולני:] אנחנו נלך. תגרשו, נלך. כמו צונלטבח נלך. אתה הורג את אמא שלך, לנץ-מרק, אתה מבין? מה תגיד לבויירא עולם? אם תגרש יהודים יתפוש אותך אלוקים, אם תגרש מהר יתפוש אותך שוטר. אז מה, דובלילנץ? שם דיצק על הדיצקמען? תשים, תשים. בין שתיים לארבע, אבל תשים. השכנים ישנים, אבל תשים. זה מפריע, אבל תשים. שאתה, גוגליבלנץ תסרב? תשים, תשים. רק תחשוב: בויירא-עולם מסתכל. איך, איך תסתכל לאדושם בעיניים ותגיד לו "שמתי". כמו אדיוט. זה לא אהבל, זה אדושם. והקודש-קודשים מסתכל לך בעיניים ואומר לך איי-יאיי-יאיי, סוסו, איך שמת? הרגת את אמא שלך, הוא יגיד לך, הפרעת לשכנים, הוא יגיד לך, כמו צונלטבח, הוא יגיד לך, ואתה – מה תגיד? "שמתי". אז שמת. שום אלימות. השמיים יתפוררו, זה כן.
הערות שוליים