וריאציות לוין (7, 8, 9)
23 ביוני
אביגד
אביגד היה גמד.
יום אחד רעד
ומת בצד.
אפרים
מה שעשתה סבתא לסבא
אמר הבן-דוד לבן-דוד
זה מה שאמא עשתה לאבא
עם אפרים סינגולד.
גיורא
הסבל, הסבל
נהג גיורא
לומר לצפרא אשתו.
היא ז"ל.
הוא כנ"ל.
וריאציות לוין (6)
20 ביוני
חקר המהות
מנשה חייק
חקר את המהות.
כל היום חקר את המהות.
בבוקר – חקר את המהות.
בצוהריים – לא אכל, חקר את המהות.
בערב – חקר את המהות.
בלילה חלם על דמות
שאמרה לו "מנשה,
אתה כל היום חוקר את המהות,
עוד תחטוף עצירות".
וחייק כמו חייק התעלם וחקר
ובאמת חטף עצירות. מוזר:
גם בזמן העצירות
לא עצר – וחקר את המהות.
בסוף, כרגיל, מת.
בלי להשלים הסדר גט.
כך במקום גרושה נחושה,
הפכה שפרה חייק לאלמנה קשה.
כשיום אחד חטפה עצירות
חשבה על חייה עם חוקר המהות
"עשרים וחמש שנה,
איזה אדיוט, איזו שטות".
וריאציות לוין (4, 5)
18 ביוני
בקומה השישית של מגדל האשפוז
בקומה השישית של מגדל האשפוז
האחות סבינה ועמה עכוז
חילקו כדורי הרגעה לחולי הלב
סבינה חילקה, העכוז השתלב.
כמה יפה השתלב!
כואב הלב.
טוב לחיות
על דלתו של שפקצצר, דפק פעם המוות.
שפקצצר הביט בעינית והשתין במכנס.
אבל לא פתח את הדלת.
והמוות לא נכנס.
בבוקר, התעורר בחדר
מרעש עדין של גשם וצחוק
שלא היו אלא אחות וקטטר
ומוות בחלוק לבן וארוך.
וריאציות לוין (1, 2, 3)
16 ביוני
כמו
כמו טחור.
כמו לחם שחור.
כמו אבטיח.
כמו דבורה.
ובעצם לא.
לא. לא. לא.
במבט לאחור,
כמו טחור.
בַּחושך, בַּשקט
בַּחושך, בַּשקט, בין חריץ לחריץ
אלקק את שאריות השפריץ.
אחר כך, בקבר, בחושך, בשקט,
אין חריץ. רימה לועסת.
החיים בורחים
החיים בורחים, בורחים, בורחים
כמו שתן מצינור האזבסט של ועד הבית
אמר האינסטלטור הגרמני, יואכים
לבֶרתָּה החירשת, שקיפלה את ה"ברלינר צייט".
ג'ודו
11 ביוני
באולם שהיה מאובזר קצת כמו ספריה (שטיחים, ארונות, שולחנות) וקצת כמו אולם ספורט (מתקני עץ מחוברים על הקירות), בין כמה עשרות או מאות תלמידים, ישבתי בשיעור ג'ודו למתחילים והצטרפתי לתרגילי החימום. התלמידים ישבו ישיבה מרושלת ובפיסוק רגליים פזרני והתרכזו בהטחת האצבעות ברצפה. כך התנהל התרגיל: זרועות מורמות עד גובה הראש, אצבעות פשוטות קדימה ואז, הטחה כוחנית של שתי הידיים – פעם מכוונת כף היד אל הרצפה ופעם גֵווהּ – וחוזר חלילה. ככה שוברים, הזדעזעתי לשמוע את המדריכה, את המפרקים הקטנים בקצות האצבעות. פיצוחם של אלפי המפרקים בחלל האולם הפיק רעש עצום והעיר אותי ב-7:40 לקולו של מבול.
(נחלם לפני שנתיים וחצי)
אין מה לראות
07 ביוני
[פנת קפה בקומה שישית. קורא כתבה על שרה שילה. נכנס איש המכירות, ומציץ בעיתון]
איש מכירות: מי זאת? לא שמעתי עליה. מפורסמת? עובדה שלא. טרם הספיקותי, חה חה. שתהיה בת חמישים, אז מה. גם ג'יי קיי רולינג – שהיתה מובטלת – אתה יודע מה, אני חושב שההארי פוטר, בעוד מאתיים שנה, זה יכול להיות התנ"ך של איזה דת. זה לא שאני קורא ספרים רם אורן, אבל עדיין – אתה יודע מה, אתמול עלה לי רעיון: ספר קלטת. חשבתי על זה בלילה, התעוררתי מכאבים. בדרך כלל אני קונה ספרים, אבל הפעם לא קניתי. רואה את זה? נפלתי מהאופניים. אופני הרים. אני נוסע בלילה. איזה קסדה איזה מגינים, נכבה לי ההלוגן והייתי ראשון ולא שמתי לב. עפתי קדימה – אין לך זמן בכלל להבין מה קורה – הכל נפתח, שאתה רואה את העור ככה, מלא דם. מהכאבים לא יכולתי לישון, לוקח לך זמן להרדם. פתחתי טלווזיה. ninty nine channels ושום דבר לא רואים, כמו שאומר הבוס. אני גר בבית מלפני ארבעים שנה. בית – קוטג', של כאלה שעלו לפה, מהשואה. על הגג יש אנטנה, אני מחבר אותה אימפרוביזורית, מכוון אותה, קולט ירדן, מה שאני רוצה. את הדיגיטלי החזרתי להם, אמרתי להם: אין מה לראות. א-י-ן מ-ה ל-ר-א-ו-ת.
(מונולוג שקרה באמת)
חלום ישן
03 ביוני
חלמתי שאני באחוזה של צ'רלס דיקנס, קורא את הפרק האחרון של "יוליסס", ואלעד, שהיה בחדר השני, סירב להתעורר, למרות שהסברתי לו שחייבים, חייבים לזוז, יש פיל שחוסם את הדלת, ומצאתי כדורים לאקדח של דיקנס במגירה של שולחן הכתיבה במרתף. ידעתי שאני הולך לירות בפיל כשאראה אותו, והכנסתי את הכדורים שמצאתי, כדורים ישנים שפחדתי שיתפוצצו לי בפנים, לתוף הכדורים של האקדח הישן. כשאלעד כבר התעורר, והגענו למטבח, הפיל נעלם, האקדח לא ירה אפילו כדור, רק עברנו דרך הדלת האחורית של המטבח, והגענו לערב קריאה של "יוליסס". המנחה, זה מצחיק, היה שלמה זנד, שהתכופף אל מפת השולחן והביט בנקודה לא ברורה. הוא הוציא עט מכיס המקטורן, נגע במפה הבהירה והשאיר נקודה. הוא שאל אותי אם אני רואה את הנקודה. "את הנקודה שהרגע ציירת?", כן כן, זו, הוא אמר, בדיוק זו, וצייר סביבה עיגול, כדי להדגיש אותה. אמרתי שכן, אני רואה, אבל צריך להמשיך עם ערב הקריאה, ומלכת אנגליה, שישבה לידנו, על פאנל המנחים, הביטה לנקודה באוויר, כשלמראשותיה עומדת העוזרת האישית שלה, שחייכה. היה גם דגם של מיניאטורות. אלה היו בובות קטנות של ג'ויס, דיקנס, קונן דויל, אליוט, פאונד, אודן ואחרים. כשנכנסו לחדר, מהדלת האחורית של המטבח, תפשתי מישהו בכתף ואמרתי לו שכל הקאנון המערבי נמצא שם, במעגל.
(נחלם לפני שנתיים)
הערות שוליים