גלקסיה ע"ש סמי ואביבה עופר (מתנה)
25 בפברואר
אביבה עופר, גלקסיה, סמי עופר View Comments
יש לי מתנה לסמי עופר. קניתי לו גלקסיה. היא לא ממש שלו, אבל היא על שמו, ואני משער שזה ישמח אותו. היא די רחוקה, אבל אפשר למצוא אותה בגוגל:
יש לי מתנה לסמי עופר
25 בפברואר
הפתעה, מתנה, סמי עופר View Comments
פרטים בהמשך. (באמת, יש פרטים. אבל בהמשך)
הטאו של הומרוס בעסקים
20 בפברואר
הומרוס, עסקים, פרשנות View Comments
זה הגיע. זה כאן: הפרשנות העסקית לאיליאדה:
Dealing with "heroes" has never been easy. Read old Homer's Illiad, in which a project – the Trojan war – got delayed by years, because the project manager Agememnon could not get along with the overachieving Achill. //link
אגממנון כמנהל פרויקט, ובעצם – המלחמה עצמה, מלחמת טרויה כולה, כפרויקט, עם צוות, עם יעדים ועם לו"ז. אכילס הוא העובד האובר-אצ'יבר, המוכשר והבעייתי, שעם כל היצירתיות שהוא מביא איתו, תודה רבה, המלחמה הזאת נגררת כבר כמה שנים אחרי הדדליין, וכל רגע אחרי הדדליין, אפשר להוסיף ולומר, זה חריגה מהתקציב, וחריגה מהתקציב, אנחנו יודעים, זה התמוטטות כלכלית, כלומר נפילתה של האימפריה כולה. וטרויה נפלה באותן שנים, זה נכון, אבל מי זוכר את האנשים המוזרים שהפילו אותה, שהסתובבו בשריון על חוף וקראו לעצמם "אכאים"?
ר' גם:
"למה שלא נעשה את זה על קפה?”: על אובדן כושר השיחה לטובת נטוורקינג [מאמר בעבודה]; וגם: "לורם איפסום", קטעים נבחרים.
יונה טיפוגרפיה
19 בפברואר
טיפוגרפיה, יונה וולך, ירונימוס View Comments
אמנם גיאחה כתב על זה לפני שנה וחצי בעונג שבת, אבל אני גיליתי את זה רק עכשיו: ביצוע טיפוגרפי לשיר של יונה וולך, מאת ירונימוס.
העירייה (להלן: העירייה) והשירה (להלן: השירה)
19 בפברואר
דוברות, ספרות, עיריה, שיווק, שירה, תחרות, תל אביב View Comments
בין זעזוע לזעזוע, צירף מתי שמואלוף בבלוגו קישור לקובץ 'תקנון וטופס הגשת מועמדות – תחרות "שירה על הדרך" 2008' (pdf), שמתחיל במלים: “עיריית תל-אביב-יפו (להלן: העירייה)”, כלומר מתחיל כמו כתב אישום. על כל פנים, שימו לב לסעיף 2:
מטרת התחרות לחשוף את הציבור לשירה ולעודד את תושבי תל אביב יפו להתנסות בכתיבת שירה.
ההנחה המוזרה בסעיף הזה היא שיש טעם. אבל מה הטעם? לחשוף את הציבור לשירה, אני מבין. מטרה נאצלת, אולי. שוק חלש. עידוד לתרבות. אבל למה לעודד את תושבי תל-אביב-יפו לכתוב שירה? למה לעשות את זה – גם לתושבים, אבל גם לשירה? מה זה יתן אם אנשים ישבו בבתיהם, סליחה – "בבתי הקפה", כמו שאוהבים משוררים לומר – ויכתבו עוד שירים? המשך
הרצון/הקושי
16 בפברואר
א. אני רוצה לחזור ולכתוב בפנקס. חודשיים+ של דממה, ובינתיים הצטברו חומרים לא רעים.
ב. כבר שבועות שאני מגלגל כמה פוסטים בראש.
ג. בין היתר, יש לי פוסט מצחיק על דוד אבידן (עברתי על כמה ארכיונים וחילצתי את ה"תעריפון" שלו לסוגי טקסטים שונים. שיר ב-250 שקל; די מדהים).
ד. העלתי עיצוב חדש (תבנית בשם המינגוויי רילואדד). שיחקתי איתו קצת והוספתי את כל מה שרציתי. חשבתי שזה יקדם איכשהו את עניין הכתיבה.
ה. כתיבת בלוג היא כמו דיבור. זה כבר ברור. אבל פרסום פוסט אחרי הרבה זמן של שתיקה זה קצת כמו לצעוק בחדר שקט. אולי הפוסט הזה הוא סוג של פתרון.
ו. לחזור לאט. יש למישהו רעיון אחר? המשך
הערות שוליים