31 באוגוסט
blogday, בלוגדיי, בלוגוספירה, בלוגים, המלצות View Comments
לרגל יום הבלוג, כמו יהונתן קלינגר, גם אני נאלץ להסתפק בחמישיה, וכמוהו אמנע גם אני מלהמליץ על הקבועים (מזבלה, הסיפור האמיתי והמזעזע, עידוק, דרור בורשטיין, הקולקטיב). אם כן, שני בלוגים שהפתיעו אותי השנה, ועוד שלושה שאני פשוט אוהב לאללה. ובונוס! יוצאים לדרך:
29 באוגוסט
דה-מרקר, מוזר, עיתון, פרינט View Comments
עשיתי מנוי לעיתון הארץ. מבצע לא רע, נניח לפרטים הקטנים. הבוקר פתחתי דה-מרקר, לגמתי עוד שלוק מהקפה, הצצתי בדה-מרקר, הרגשתי צורך בעוד שלוק, שפשפתי את העיניים, שפכתי את הקפה על הראש כדי להתעורר, סטרתי לעצמי, ועדיין משהו הפריע לי בעמוד הראשון. הוא היה תלת-ממדי מדי. ונייר, ובזה אני די משוכנע, מציג את העניינים שלו בשני-ממדים.
ברור שמשהו נדפק בהדפסה. לא ברור אם הדבקת התוספות האלה נעשה ידנית או בבית הדפוס. מכל מקום, זה די מרשים.
28 באוגוסט
sillyporjects, ידיעות אחרונות, ממון, פרויקטימטופשים, שער, שער השנקל View Comments
להפתעתי, בשער מוסף "ממון" בידיעות אחרונות, קצת מתחת לשערים היציגים, המדדים והריביות, מצורף שער השנקל המצוטט על פי חמישה מטבעות: דולר אמריקאי, לירה שטרלינג, יורו, דולר קנדי וין יפני. יום חג ב-sillyprojects!
27 באוגוסט
אולמרט, כוכב נולד, צביקה הדר, רוז View Comments
למדתי השבוע דבר מעניין על השפה העברית: היא מאפשרת להגיד את הכל, ובה בעת – כלום. הנה למשל השמנה שהצטלמה ערומה. יודעים מה? לא, לא מרחם. יש מיליון מסכנים בעולם, ולכל אחד, תודה לאל, יש אמא שמדי פעם דואגת להטריף אותו. ופתאום באה זאתי, מגיחה אל הפריים טיים, מנג'סת בפרומואים אינסופיים שמבטיחים לספק את סטיית המשמנים שבכל אחד מאיתנו, ועל כל זה מדביקים את הגבר החתיך ההורס ההומו המצחיק המוכשר מהרדיו מהטלויזיה שלא נמשך לנשים הרי הוא הומו אז זה בסדר, תתפשטי לידו, במילא לא מזיז לו כלום, וכולם מזהים אותו, אז מה הוא ימשך דווקא אליך? על כל פנים, לוקחים את הבנאדם הזה כדי לומר "מדהים". מה מדהים בזה? ממה הוא נדהם? האם יש פה תדהמה? אני לא נדהמתי. אבל זה מדהים? למה זה מדהים? איזו הידהמות פספסתי? תגידו מה שתגידו, שמנים אני לא צריך בטלויזיה. את זה יש לי במראה. וזה נראה פאקינג מדהים. (קטע זה מכיל חלבונים מועשרים ו-13% שומן רווי)

המשך
27 באוגוסט
מכתב, נורבגיה, פול מקרטני, קונסול View Comments
אל: הקונסול הנורבגי
שד' רוטשילד, תל-אביב
כבוד הקונסול, שלום. אכפת לך שאקרא לך השגריר?
פעם היתה לי נערה, או שמוטב לומר – לה היה אותי. היא הראתה לי את החדר שלה, לא רע; עץ נורבגי. היא בקשה שאשאר והורתה לי שב איפה שאתה רוצה, אבל כשהסתכלתי ראיתי שאין שום כסא. התיישבתי על השטיח, היה כיף, שתיתי יין. דיברנו עד שתיים בלילה ואז היא אמרה "בוא למיטה". היא אמרה שהיא עובדת בבוקר והחלה לצחוק. אמרתי לה שאני לא, ובמקלחת נרדמתי. כשהתעוררתי הייתי לבדי. הציפור עפה. אז הבערתי אש, עץ נורבגי, לא רע. המשך
27 באוגוסט
אמבטיה, יוטיוב, מוזיקה View Comments
חדר אמבט הוא חדר בעל פונקציות שונות, התלויות בהקשרים תרבותיים. במובן הראשוני, חדר אמבט משמעו "חדר עם אמבט". מאחר והאמבט המסורתי הוחלף לאט לאט במקלחות, בהן מקלחות אדים, ההגדרה היותר כללית של האמבט מתארת חדר שבו האדם מתנקה. בין אם בחדר מקלחת בלבד, אמבט בלבד, או שניהם יחד (ובלבד); כמו כן בחדר האמבט שכיחים התקני אינסטלציה שמתממשקים לאמבט. חדר אמבט הכולל כיור, מכונה "גיגית שטיפה", "קערת ידיים" או "שירותים", ובדרך כלל ניתן למצוא בו גם התקני שפכים, כמו אסלה. כה אמרה וויקיפדיה.
בני האדם אוהבים לנגן בתוך חדר האמבט, זו תופעה מעניינת כשלעצמה. האקוסטיקה של החדר הזה מושלמת וזולה. ילדי האימו מחבבים את חדר האמבט במיוחד, כי הוא סגור ורחמי, והם מאוד רגישים, אחרי הכל. בחדר האמבט אפשר לשיר סופרן, דואט, הכל, בסופו של דבר, רומנטי מדי. האמבט עינו פקוחה וידיו גדולות ורחבות, ואפילו לרוצחים סדרתיים פוטנציאלים יש לו מקום ברפרטואר. גם חליל יהיה בו וגם צורנה שזה סוג של חצוצרה יהודית, כפי שאפשר ללמוד בשיעור היסטוריה פרנואידי במיוחד.
23 באוגוסט
בחירות, דב חנין, יפו, תל אביב View Comments
מסריח בחניון ליד ככר דיזנגוף.
גם ביפו מסריח.
(גל שם-טוב, מתוך: שירי תל-אביב. הוצאת עקד, 1989)
יפו נחנקת לאט לאט, אבל זה בסדר, כי בעיר כבר מזמן התרגלנו לראות את הפרבר המאמץ-המאומץ שלנו כסוג של חפירה ארכיאולוגית אותנטית וחומוסיות סביב לה. "ליד השעון", למשל. הביטוי הזה מתייחס לנקודת המפגש המוכרת: השעון הטורקי בעליה מהטיילת לשער התל-אביבי ליפו, שאינו אלא מרכז מסחרי עני ומסריח, ובו נקודת האור – מאפיית אבולפיה שמקדמת את פני הבאים, כמו טאבון עירוני ענק לצד מגדל שעון קטן שמתקיים, כמו רוב דרום העיר, בין שתי קיצונויות: הזנחה/שיקום. בכל מקרה, חופרים.
22 באוגוסט
אמריקה, בייסבול, ירח View Comments
ניל ארמסטרונג, טייל החלל הראשון, וידידו למעבורת אפולו 11, באז אולדרין, שוטטו וצעדו צעד קטן לאדם וצעד גדול לאנושות, אבל גם צעד לתעשיית התיירות הגלקטית. הנחיתה האמריקאית על הירח תוכננה מראש, כנראה, לקראת מערך שיווקי ארוך-טווח, שיאפשר לכל אמריקאי להסתובב על הירח ולהרגיש "כמו בבית". הדגל כבר שם. מה הלאה? בארכיון נאסא אפשר למצוא את מפת השוטטות הירחית של ארמסטרונג ואולדרין, כך שבכל גיחה ספונטאנית לירח, תוכלו להעזר בה על מנת לשחזר את הצעדים הראשונים של האדם על הכוכב הבודד הזה.
20 באוגוסט
היפה והחנון, חיילים, קהל View Comments
למדתי שקהל של חיילים בתוכניות אירוח איומות בערוץ 2 הוא, למרבה האירוניה, קהל שבוי. אני מסתכל עליהם צוחקים וחושב לעצמי איזו עסקת שבויים יכול היה ערוץ 2 לרקוח. נניח: צה"ל יתחייב להכנס שוב ללבנון ולשרוף מה שאפשר, וערוץ 2, בתמורה, יסלק את שלום אסייג מכל מסך אפשרי במאה העשרים ואחת. כך לחברת החדשות יהיה מה לדווח, ולאסייג יהיה על מה להתקפח. כולם מרוויחים. פייר.
18 באוגוסט
כוכב נולד, פרשנות View Comments
חצי הגמר של "כוכב נולד
7" ששודר אתמול היה מבזה. כמו "הישרדות 2" וכמו "פרויקט איקס" בזמנו, גם אתמול אפשר היה להריח את השוחד, הפעם לטובת האנטי-פייבורייט הבדואי, עמר מקאייף, "הזמיר" בן ה-14 מרהט.
אני מודה: הפייבוריטים שלי לא העפילו לחצי גמר וזה מדכא, כן. זה מבאס. ירדנה קליין האשקלונית הביאה את "חלליות" של סחרוף לעוצמות חדשות, אוריה בוטן והביצוע הפיוטי ל"רוצי שמוליק", ואחרונה והכי חביבה: ים סקעת, אחותו של מלך מלכי הכוכבים הנולדים – הראל סקעת. הם לא שרדו, וחבל. מעט הכשרונות שהיו שם התחלפו באבי טולדנו שאולי מתקמבק על רקע כוכב נולד, אבל המקסימום שהוא מצליח להפיק זה עצות קטנות ותמוהות כמו "תעמוד ישר אבל עקום, זה מראה נשמה". מצאו להם גורו.
השופטים אתמול היו באקסטזה. הם בכלל לא התייחסו לשירים (הזיופים), לביצועים (החיוורים), לפורמט (הקבוע) ולאפס ליבידו על הבמה. נגיד את זה ככה: לנינט היה יותר ליבידו בפוני. צביקה פיק היה משועמם ונתפש מפהק לא פעם. לפעמים באמצע הדברים של עצמו. מרגול היתה מרגול, ובעונה השביעית זה כבר בלתי נסבל. שאר השופטים לא היו ראויים לשפוט. באמת: יזהר כהן? דנה אינטרנשיונל? זו תחרות זמר, לא מכון השתלות.
לסיום, חייבים להזכיר את התפרצותו של צביקה הדר לאולפן במהלך חזרות המתמודדים. הדר, שהודח מהתוכנית לפני כשנה, לא חזר לעצמו מאז. התמונה שהתקבלה במצלמות האבטחה לא היתה מלבבת. אפשר היה לראות צביקה אחר, לא מחייך, לא מגולח, ללא אוזניה. המתמודדים סירבו לשוחח איתו, ולא שעו לנסיונותיו לדובב אותם. מאוחר יותר, נגרר הדר מהאולפן. זה היה האקשן הכי טוב בטלויזיה בזמן האחרון. אולי יש תקווה ל"מצלמת אבטחה" שתעלה בקרוב ב-yes אקסטרים ריאליטי.
הערות שוליים