הפנקס הפתוח

אבוקדו. סנדווווויץ' עם ממרח אבוקדו.

קטע מקסים של דרור אגב ברשימות על סזן וריקלה. חבל שלא שמו אותו בקטלוג של התערוכה

‏"טבע הווייתו של אָמן", אומר רילקה, היא "השכיבה בצד המצורע" (עמ' 62). את הדיאלוגיות ‏של סזאן יש להבין לאור משפט זה. הוא משפט המקביל לגמרי ל"הכחול זעק לכתום והירוק לאדום" ‏‏(עמ' 68) בציור של סזאן. לכן ציוריו של סזאן, בדיאלוגיות האסתטית שלהם, מציעים אתיקה. הסורג ‏‏(‏‎grid‎‏) שכמו-מוּרָד בכמה מציוריו על מנת לחסום את הגישה בפני המעונינים בריגושים קלים ‏ומרהיבים, שהאימפרסיוניזם מעניק לא אחת, הופך בתוך הציור למפת "משבצות" המשוחחות זו עם זו ‏ומלמדות גם אותך, הצופה, לשוחח. לשוחח כאסיר, מבעד לשׂבכה המוּרדת, בינך ובין זולתך, בינך ובין ‏העולם, בינך ובין עצמך. דיבור מתוך הבדידות. דיבורה של יצירת האמנות.‏

לייק, ברור?

ואז ניטשה בכה?

למה שלא תשיב את רוחך בפביליון? הסנדוויצ'ים והפיצות יעשו את העבודה.

מחשבה זה באמת מעייף.
חוצפן הסזאן ככה לעורר אותה כשאני בחופש.