הפנקס הפתוח

העירייה (להלן: העירייה) והשירה (להלן: השירה)

19 בפברואר

דוברות, ספרות, עיריה, שיווק, שירה, תחרות, תל אביב View Comments

בין זעזוע לזעזוע, צירף מתי שמואלוף בבלוגו קישור לקובץ 'תקנון וטופס הגשת מועמדות – תחרות "שירה על הדרך" 2008' (pdf), שמתחיל במלים: “עיריית תל-אביב-יפו (להלן: העירייה)”, כלומר מתחיל כמו כתב אישום. על כל פנים, שימו לב לסעיף 2:

מטרת התחרות לחשוף את הציבור לשירה ולעודד את תושבי תל אביב יפו להתנסות בכתיבת שירה.

ההנחה המוזרה בסעיף הזה היא שיש טעם. אבל מה הטעם? לחשוף את הציבור לשירה, אני מבין. מטרה נאצלת, אולי. שוק חלש. עידוד לתרבות. אבל למה לעודד את תושבי תל-אביב-יפו לכתוב שירה? למה לעשות את זה – גם לתושבים, אבל גם לשירה? מה זה יתן אם אנשים ישבו בבתיהם, סליחה – "בבתי הקפה", כמו שאוהבים משוררים לומר – ויכתבו עוד שירים?

עוד סעיף מעניין הוא סעיף 6:

כל כותב רשאי להגיש שיר אחד שאורכו לא פחות מ-4 שורות ולא יותר מ-12 שורות.

4-12 שורות. רשאים. אש. שלוש שורות אי אפשר לשלוח, אני משער. תקנון. גם 13 שורות מוגזם מדי. 13? “טוב שלא שלח את האיליאדה"; “תראה את הג'וקר הזה מנווה צדק: שלח 13 שורות. מה הוא חושב שהוא, אצ"ג?"

אבל הסעיף הכי מעניין הוא סעיף 8:

את השיר אפשר לשלוח: בדואר – אל גב' ברכה נאמן, מרכזת התחרות, לשכת הדובר, עיריית תל-אביב-יפו, אבן גבירול 69 תל-אביב-יפו.

המלים "תל-אביב-יפו" מעולם לא הופיעו כל כך הרבה פעמים בכל מעט טקסט כמו בתקנון הזה. ובכל מקרה, אם גם אתם חשבתם שתפקידה של העיריה הוא לכסות את הרחובות שהיא חופרת, לדאוג לחזות העיר, לתברואה, לרווחת התושבים – אז גם אתם, כמוני, בטח שמתם לב לעובדה שמי שמארגן את התחרות היא לשכת הדובר בעירייה (להלן: העירייה).

ממתי לדובר העירייה יש עניין רב כל כך בשירה? ממתי ספרות הפכה להיות כלי יחצ"ני שיותר משהוא משפר את פני העיר – הוא משפר את פני העירייה (להלן: העירייה)? אגב, חיפשתי את גב' ברכה נאמן בגוגל. לא מצאתי אף שיר. רק תקנונים.