מלכודת חדשה
21 בפברואר
עצרתי בעמוד מאה ב"חיי נישואים" של פוגל, ודפדפתי קדימה, עד לרשימה הקצרה של מנחם פרי על גלגולו של הספר, ועריכתו מחדש. מתוך סקרנות קראתי, רק כדי לגלות את גורלו של התינוק (שבעמוד מאה עדיין לא נולד) ושאחת הדמויות – מתאבדת. באותו רגע, התאבדות נראתה כמו אפשרות לא רעה. מתאבדת! עמוד מאה! חיפשתי, כמובן, דרך להתנקם ברשימה הקצרה הזו, שמשכה אותי כמו בחבל-קסם, אינעל—ופתאום התחלתי לחשוב על תהליך הקריאה אחרי הרשימה של פרי, וחזרתי למושגים שבאמצעותם הוא, כלומר מ"פ, תופש את הטקסט. הבנתי שהרשימה הזו היא פער מסוג אחר. פער שמצריך תבנות-התבנות-לאחור. עכשיו אני קורא את הספר תוך כדי הדיפה של הידע המוקדם שלי, בנסיון להפיק הנאה מהטקסט. אני לא מבקש למצוא את התחבולות שבטקסט, אלא מזהה אותן מראש ומבקש – אפילו משתדל – לפול לתוכן. אפשר לומר שבשימוש אקדמי מדי, תואר כאן מה שניתן לנסח בפשטות במלים "להרוס את הספר".