חומפסקי
18 במאי
חומסקי, חומפסקי, סיפור View Comments
פתאום דפיקה בדלת. מסתכל בעינית: חומסקי מעוות כולו. פותח הדלת: חומסקי לא מעוות כולו. חומסקי, אני צועק בחדר המדרגות. מה אתה עושה פה, אחד האינטלקטואלים הנחשבים של המאה? מה אתה עושה על סף ביתי? על סף הדירה שלי? גירשו אותי משם אז באתי לכאן, אמר לי חומסקי ונכנס בלי לחכות להזמנה מיוחדת.
אמרתי לו חומסקי, זה נכון שכשאומרים "חומסקי" אז בין ה"חומ" ל"סקי" יש פ' מובלעת? חומ-פ-סקי? נכון מאוד, השיב חומפסקי, בדיוק כך. אתה מבין אותי לגמרי, ליכטש. אתה מבין על מה אני מדבר. בטח שאני מבין על מה אתה מדבר, חומפסקי. יש לי שלושה ספרים שלך בבית וקראתי מבוא של אחד מהם, זה עם העטיפה של הדולר.
הדולר הוא השטן, הפטיר חומפסקי. הדולר הוא הפאקינג שטן שלנו, של האנושות. חומפסקי, איזה בנאדם. רוצה תה? קפה? ביקש תה. אחר כך ביקש קפה. אחר כך עישנו ביחד ואחר כך היה חייב לרוץ, אז רץ.
צעקתי אחריו: אתה בטוח שהדולר זה השטן? אני בטוח, הוא צעק מתחנת האוטובוס ועלה לקו 24. לא! — צעקתי. 24 עושה סיבוב דרך האוניברסיטה! רד וקח 48! זה שווה את החמש שמונים! חומפסקי התרחק בקו הארור ומאז לא שמעתי ממנו, עד אתמול.




הערות שוליים