המוסד סגור והיד רושמת

View Comments

רוצו לראות את "המוסד הסגור": סרט דבילי לחלוטין. לא סרט פורץ דרך, לא סרט מופתי, אפילו לא סרט טוב. למעשה "המוסד הסגור" פשוט איננו סרט, אלא סיטקום של פרק אחד שמעביר 35 דקות בירי קצבי של בדיחה כל שלוש שניות ואז בבת אחת נגמר ומשאיר את הצופה צוחק והמום, כששורות בודדות מאיזו בדיחה מהמהמות בראשו, קטעים אחרים עמומים, ובגדול זוכרים שהיה מצחיק. לאללה. הסרט הזה הוא בידור זול. קטע. דאחקה. פחחחח מרוכז. אם לא צפיתם בו אמש, עשו זאת מיד. פקודה.

המשך

חדר האמבט כאולפן הקלטה ביתי או: ילדי אימו והחצוצרה הקזאחית בעלת השורשים היהודיים מתכנסים באיזור השפכים הביתי כדי לעשות קצת פאקינג מוזיקה בנאדם

View Comments

חדר אמבט הוא חדר בעל פונקציות שונות, התלויות בהקשרים תרבותיים. במובן הראשוני, חדר אמבט משמעו "חדר עם אמבט". מאחר והאמבט המסורתי הוחלף לאט לאט במקלחות, בהן מקלחות אדים, ההגדרה היותר כללית של האמבט מתארת חדר שבו האדם מתנקה. בין אם בחדר מקלחת בלבד, אמבט בלבד, או שניהם יחד (ובלבד); כמו כן בחדר האמבט שכיחים התקני אינסטלציה שמתממשקים לאמבט. חדר אמבט הכולל כיור, מכונה "גיגית שטיפה", "קערת ידיים" או "שירותים", ובדרך כלל ניתן למצוא בו גם התקני שפכים, כמו אסלה. כה אמרה וויקיפדיה.

בני האדם אוהבים לנגן בתוך חדר האמבט, זו תופעה מעניינת כשלעצמה. האקוסטיקה של החדר הזה מושלמת וזולה. ילדי האימו מחבבים את חדר האמבט במיוחד, כי הוא סגור ורחמי, והם מאוד רגישים, אחרי הכל. בחדר האמבט אפשר לשיר סופרן, דואט, הכל, בסופו של דבר, רומנטי מדי. האמבט עינו פקוחה וידיו גדולות ורחבות, ואפילו לרוצחים סדרתיים פוטנציאלים יש לו מקום ברפרטואר. גם חליל יהיה בו וגם צורנה שזה סוג של חצוצרה יהודית, כפי שאפשר ללמוד בשיעור היסטוריה פרנואידי במיוחד.