טור ביקורת על "האח הגדול", ובו יובהר כי מקור הפורמט בישראל, ידובר על סולם הערכים של ערוץ 2, ויזרק רמז דק לגרמניה הנאצית

View Comments

"האח הגדול" מצליחה להיות התוכנית הכי חתרנית בטלויזיה ולו בשל דבר אחד בלבד: זהו הרגע היחידי על המסך הממלכתי של ערוץ 2 שבו אפשר לראות אנשים מעשנים, ונהנים מזה. בין הקמפיינים, החוקים, הטררם וההון הפוליטי הקל שמייצר המאבק בעישון, תופשת "האח הגדול" לא מעט מקום, ומציגה דווקא מתקפת נגד: עכשיו – מעשנים.

הפרק ששודר אמש לא היה משעמם יותר מהרגיל. שוב לא קרה כלום. ההוא אמר לזאת שככה, וההיא אמרה להוא שזה, ומישהו אמר למישהו משהו, ומישהו אחר גירד בביצים, אבל המצלמה לא קלטה את זה. אולי המצלמה כן קלטה את זה אבל הגירוד ירד בעריכה. חבל שאני לא צופה גם באינטרנט. הייתי רואה איך ההוא גירד בביצים. בשידור חי. ואז הייתי יכול לומר לכם שראיתי אותו מגרד בביצים. פספוס.

המשך

דברים שלמדתי מהטלויזיה: ספיישל האח הגדול או: מבחר דיאלוגים מומצאים ופוגעניים מדי + שתי הערות ביניים השמורות למקרי חירום מזדמנים

View Comments

הפרק הראשון של "האח הגדול" היה אחד הרגעים הכי משעממים בחיי. פיהקתי, החזקתי את העיניים ואת המצלמה, וניסיתי לסחוט רגעי תמונה-כתובית משעשעים. זה היה נורא. זה היה בזבוז זמן. זה היה אדיוטי. מה גם שלמעט רגעים קצרצרים, בהם הציגו את המתמודדים, לא היו כתוביות. עניין שדי הרס לי את הרעיון לספיישל הלעגני, הציני, השטוח והמוסרני מדי שתיכננתי. תכננתי על טור שהיה הופך בקלות לאחד הקטעים הנצפים ברשת. בדיחות מבוססות גילוי עריות, הומופוביה קיצונית, גזענות עדתית קשה, אתם יודעים, מה שעושה מפלצת רייטינג כמו "האח הגדול". אז הצלחתי לדלות כמה קטעים עם כתוביות; את שאר הרפש אצטרך להמציא בעצמי. מה שהופך את הטור השבועי הזה לספיישל דיאלוגים. או במלים אחרות:

המשך