7" ששודר אתמול היה מבזה. כמו "הישרדות 2" וכמו "פרויקט איקס" בזמנו, גם אתמול אפשר היה להריח את השוחד, הפעם לטובת האנטי-פייבורייט הבדואי, עמר מקאייף, "הזמיר" בן ה-14 מרהט.
אני מודה: הפייבוריטים שלי לא העפילו לחצי גמר וזה מדכא, כן. זה מבאס. ירדנה קליין האשקלונית הביאה את "חלליות" של סחרוף לעוצמות חדשות, אוריה בוטן והביצוע הפיוטי ל"רוצי שמוליק", ואחרונה והכי חביבה: ים סקעת, אחותו של מלך מלכי הכוכבים הנולדים – הראל סקעת. הם לא שרדו, וחבל. מעט הכשרונות שהיו שם התחלפו באבי טולדנו שאולי מתקמבק על רקע כוכב נולד, אבל המקסימום שהוא מצליח להפיק זה עצות קטנות ותמוהות כמו "תעמוד ישר אבל עקום, זה מראה נשמה". מצאו להם גורו.
השופטים אתמול היו באקסטזה. הם בכלל לא התייחסו לשירים (הזיופים), לביצועים (החיוורים), לפורמט (הקבוע) ולאפס ליבידו על הבמה. נגיד את זה ככה: לנינט היה יותר ליבידו בפוני. צביקה פיק היה משועמם ונתפש מפהק לא פעם. לפעמים באמצע הדברים של עצמו. מרגול היתה מרגול, ובעונה השביעית זה כבר בלתי נסבל. שאר השופטים לא היו ראויים לשפוט. באמת: יזהר כהן? דנה אינטרנשיונל? זו תחרות זמר, לא מכון השתלות.
לסיום, חייבים להזכיר את התפרצותו של צביקה הדר לאולפן במהלך חזרות המתמודדים. הדר, שהודח מהתוכנית לפני כשנה, לא חזר לעצמו מאז. התמונה שהתקבלה במצלמות האבטחה לא היתה מלבבת. אפשר היה לראות צביקה אחר, לא מחייך, לא מגולח, ללא אוזניה. המתמודדים סירבו לשוחח איתו, ולא שעו לנסיונותיו לדובב אותם. מאוחר יותר, נגרר הדר מהאולפן. זה היה האקשן הכי טוב בטלויזיה בזמן האחרון. אולי יש תקווה ל"מצלמת אבטחה" שתעלה בקרוב ב-yes אקסטרים ריאליטי.
עידן הטלה ברמה המערכתית קבוצתית קיבל ביטוי רב עוצמה ביוון כשאגממנון, אכילס והקטור היו עסוקים רוב הזמן במדידת כוחם, האליאדה והאודיסאה בנויות סביב גיבורים טלאיים כפופים לא לאלוהים, אלא לגוראל היווני, למוירה הקוטביות של מזל מאזניים לא מאחרת להופיע בדמות היפה בנשים, הלנה, וכמובן אפרודיטה המפתה. הטלה היווני התבטא במיניות ההומוסקסואלית, בהדגשת יופיו של הזכר ה-kouroi שהתקשר לאהבת נערים היוונית. אפילו חטא ההיבריס – חטא הגאווה הוא טלאי-יווני שבו נענש מי שמנסה להתחרות ולהיות יותר גבוה מהאלים.
Dealing with "heroes" has never been easy. Read old Homer's Illiad, in which a project – the Trojan war – got delayed by years, because the project manager Agememnon could not get along with the overachieving Achill. //link
אגממנון כמנהל פרויקט, ובעצם – המלחמה עצמה, מלחמת טרויה כולה, כפרויקט, עם צוות, עם יעדים ועם לו"ז. אכילס הוא העובד האובר-אצ'יבר, המוכשר והבעייתי, שעם כל היצירתיות שהוא מביא איתו, תודה רבה, המלחמה הזאת נגררת כבר כמה שנים אחרי הדדליין, וכל רגע אחרי הדדליין, אפשר להוסיף ולומר, זה חריגה מהתקציב, וחריגה מהתקציב, אנחנו יודעים, זה התמוטטות כלכלית, כלומר נפילתה של האימפריה כולה. וטרויה נפלה באותן שנים, זה נכון, אבל מי זוכר את האנשים המוזרים שהפילו אותה, שהסתובבו בשריון על חוף וקראו לעצמם "אכאים"?
ר' גם:
"למה שלא נעשה את זה על קפה?”: על אובדן כושר השיחה לטובת נטוורקינג [מאמר בעבודה]; וגם: "לורם איפסום", קטעים נבחרים.
הערות שוליים