בשבחי האנטי-שימושיות
26 באפריל
אינטרנט, אנטי שימושיות, דרך, תרבות דיגיטלית View Comments
[זהירות, טקסט]
רוב האינטרנט פועלת על פרסומות. רוב האתרים הגדולים, לפחות. הכלכלה הזו מכונה "כלכלת תשומת-הלב". היא מכונה כך משום שהמטבע העיקרי שלה הוא תשומת-לב. כל מה שאנו מפנים אליו תשומת-לב מקבל מאיתנו כוח. בין אם נקליק כדי לקרוא עוד על לינדסי לוהן, נשאר אחרי הפרסומות כדי לצפות בכתבה על לינדסי לוהן, או נצפה בוידאו של לינדסי לוהן ביוטיוב – אנו מחווטים את המוח הגלובלי של כדור הארץ ומלמדים אותו שלינדסי לוהן היא משהו חשוב. — עידו הרטוגזון, Digital Minds
שום שמיים לא יפלו אם נכריז שהערכים שמובילים כיום את האינטרנט הם ערכים כמו יעילות, קלות, פשטות, שימושיות, וכיוצא באלה רעיונות חייכניים המכוונים כולם כאחד ליצירת "חוויית גלישה", ושתהיה חיובית. נעימה יותר. ברורה יותר. ממכרת יותר. אנו מבקשים להגדיל את השפע ולהפוך אותו לעודף. לקחת את העודף ולהפוך אותו לתלות. לקחת את התלות ולקבע אותה כהרגל, כי את ההרגל, יודעים אלכימאי הכלכלה, אפשר להפוך לכסף.
המשותף לכל האתרים ה"גדולים" הוא אפקט הלעיסה: הם לועסים עבורינו את הדרך-אל ומקרבים אותנו לחפצנו מהר יותר, ביעילות גדולה יותר. בקלות משמחת. הם חוסכים מאיתנו את הדרך, ובאותה מידה, כמובן, גוזלים מאיתנו את הדרך. "הדרך" כבר מזמן הפסיקה לעניין אותנו. בפוליטיקה, במוסר, בכלכלה — כך גם באינטרנט. את דור הגוגל מעניינות התוצאות. המפקד אומר לקפוץ ואתה קופץ. הבוס אומר להרוויח ואתה מרוויח. ובגוגל: אתה הבוס. אתה המפקד. אתה אומר x — ו-x. ויהי אור. ויהי גוגל. תוצאת חיפוש ראשונה.
מנוע החיפוש של גוגל מאפשר את העמדת הפנים הזו, את תחושת השליט. אנו שולטים במידע, אנחנו בראש הפירמידה. חיפשנו ומצאנו. גם כשאין לנו מושג מה אנחנו מחפשים — גם אז אנחנו מוצאים. אנחנו מרגישים ברי-מזל. אנחנו שליטי היקום הקטן שלנו, ובכלל היקום הוא קטן וגוגל אינדקס את קצוותיו ומעבר להן. שורת החיפוש עובדת בשבילנו. אנחנו מוצאים ומוצאים. אבל אם עד כה מצאנו כל כך הרבה — למה אנחנו עדיין מחפשים? מה אנחנו מחפשים שם?
הערות שוליים