עשרים הצילומים המצורפים ברקע צולמו והועלו לרשת באמצעות אינסטגרם, רשת חברתית קטנה לצילומים מן הדרך.

ארכיון
— רשימות
  • חיי האדם נמשכים על פני אלף חודשים, לא יותר. עליך למצוא מעט זמן כדי להחליט איך לחיות אותם.
  • הדמוקרטיה של בלוגים וטוויטרים היא דבר נפלא, מצד אחד. מצד שני: זוהי המערכת הטובה ביותר שייצרנו אי-פעם לייצור אשפה, עלבון והבלות.
  • אני מחבר תורה חילונית. רגע בראשית הוא הרגע שבו נפל התפוח על ראשו של ניוטון.
  • עד גיל 13 חייתי בזמביה. באפריקה אתה לא יכול לשוטט כך סתם ביער ולחשוב. עוד יקפוץ עליך אריה ויטרוף אותך. אתה נאלץ לקרוא, במקום.
  • אמי היתה גזענית מסוג מאוד מסויים. היא נהגה ללגלג על רשימת הקניות שהטבח שלנו העתיק ממנה בכתב ידו. מעולם לא חשבה ללמד אותו לקרוא.
  • אני מעדיף לחשוב על ישו כעל רפורמיסט יהודי. אם תרצו לחפש מקבילה לדמות שאתם רואים בקושי דרך ספרי הבשורה, ככל הנראה תמצאו את ריצ'רד דוקינס.
  • אני צמחוני, אבל נועל נעלי עור. יש אנשים שיגידו שזו סתירה; אני אומר: אני עושה ככל יכולתי.
  • בצעירותי הייתי היפוכונדר איום וקראתי הרבה מילונים רפואיים. יום אחד גיליתי שלמעשה הפחד שלי איננו ממחלה חשוכת מרפא, אלא מכך שאני רוצה להספיק לעשות את כל הדברים שאני רוצה לעשות.
  • אני תומך נלהב בלגליזציה של הרואין וקוקאין אך בז לכל מי שתולה בהם את חייו. אם אתה מחפש חוויה תודעתית חדשה – הבט בעץ.
  • אני לא מאמין בהרג חיות, אבל הנשיא אובמה נהג היטב כשמחץ זבוב במחי יד. זבובים מפיצים מחלות.
  • יש לי די אמונה בסטטיסטיקה כדי להכיר בכך שישנם חיים תבוניים בעולם אחר.
  • מדע הוא תוצאה של מוכנות לחיים ללא ודאות ולכן הוא סימן לבגרות. הוא מאמץ את הספק ואת הקצוות הלא סגורים.
  • אני לא מאמין שאפשר לחשוב יותר מדי. שום מסיבה באיביזיה לא תנקה לך את הראש.
  • החיים עניינם מערכות יחסים. כן, שב ברגליים צלובות על הר מדי פעם. אבל לא לזמן רב מדי.
  • כל פרופסור לפילוסופיה צריך שתהיה לו ילדה בת תשע. שלי רגילה לומר לי "אבא'לה, זה רעיון טפשי מאוד". היא תמיד צודקת.


א.ק. גריילינג (Grayling) הוא פרופסור בריטי לפילוסופיה העוסק במחשבה, רעיונות, מטפיזיקה ולוגיקה. הטקסט המקורי באנגלית (This I know) פורסם בשבוע שעבר באתר הגארדיאן. לינק.

במבוא לאחד מספריו המפורסמים, נזכר בודריאר בסיפור של בורחס, על צוות קרטוגרפים ממלכתי שמצייר את מפת העולם. הם מציירים מפה כל כך מדוייקת, ובלהט חותרים לשלמות: יחס של 1:1. בסיום עבודתם הם מחזיקים במפה מושלמת המתארת כל פיסת ארץ בקנה מידה אמיתי – אחד לאחד. המפה משתרעת על פני הארץ כולה, על פני העולם כולו, חוסמת את אור השמש מעלי הפרחים שמתחתיה, אשר לאט לאט נובלים ואיתם בחשיכה העצים ואיתם האדמה. העולם גווע מתחת לציור מלבלב. מהי המציאות, שואל בודריאר: ציור העולם המושלם או דגם העולם הרקוב?

מבלי להשיב על השאלה הזו: בימים אלה מסיימים ציירי המפה הנ"ל מסיימים את עבודתם. בשיתוף פעולה יפני-אמריקאי, מדווח ה-BBC, הושלמה משימת המיפוי הגדולה ביותר, like ever. מפת העולם החדשה מתארת כ-99% מפני כדור הארץ ומורכבת מכ-1.3 מיליון צילומים ששודרו באמצעות גאדג'ט יפני שמרחף בחלל על-גבי הלווין בשם Terra. המפה לא תכסה סנטימטר מפני השטח של כדור הארץ, אלא ברשת, ובקרוב תהיה נגישה להורדה.

ברור שלא צריך לכסות את פני הארץ כדי להביא לרקבון העולם כפי שתיאר אותו בורחס. אנחנו מתקדמים בקצב גם בלי לכסות שום דבר. השחרנו את השמיים בלווינים, חוררנו את האטמוספרה ומבצע ייבוש הכדור קיבל ממדים תאגידיים, וגרוע מזה – תקציב. מהי המציאות? המציאות היא שיש לנו מפה של העולם בגודל של העולם שלא תופסת סנטימטר של מקום בעולם, ומאוחסנת בשרתי אינטרנט אי-שם בעולם, המופעלים בתהליך של עיבוד פחם, פולטים חום ומממשים, ביט אחרי ביט, את חלומו של בורחס.

• אגב, הצצה מומלצת: הבלוג Strange Maps.

לזכר הווארד יוז

ובכן. היה שלום אם כן
הווארד יוז
מליונר מיסתורי.

עושה רושם
שאתה מת

האמנם?

כבר עבדו
עלינו בעבר

אז למה שנאמין עכשיו?

ובעצם. האם
מישהו באמת מת?

זו חידה.

16 באפריל 1976

שורות לרגל ביקורו של אראם חאטצ'טוריאן באנגליה

שלומות! אראם
חאטצ'טוריאן

מלחין ומאסטרו
רוסי

מארץ
השלג
והערבות אתה
מגיע.

אראם.
שם מוזר

אבל בעצם להרבה
רוסים יש
שמות מוזרים.

יורי גגרין
למשל

אם כבר מזכירים שמות.

7 בפברואר 1977

שורות על הדחתו מהממשלה של אריק הפר

ובכן. אריק הפר.
פוטרת.

היה שלום אם כן.
למען
האמת מעולם
לא שמעתי עליך
עד הרגע
הזה בזמן.

אריק.
לשנינו יש
את אותו השם
לך ולי.
פוליטיקאי ומשורר.

למרבה המזל
איש אינו יכול
לפטר משורר.

18 באפריל 1975

(מתוך: היה שלום אם כן ושירים אחרים. תרגום: ת"ל)

לאלכס

הודעה: בכנס וורדקמפ האחרון ניגש אלי אדם שהציג את עצמו כ'אלכס' וביקש לרכוש עותק מהספר 'לורם איפסום'. הוא שילם מיד והבטחתי לשלוח לו את הספר בדואר. הוא גר בצפון, אני חושב. אני חושב שכן. משהו בצפון. חיפה? אולי.

האלכס הלא נכון #1
בהתחלה עוד חיכיתי למייל שיודיע על הכתובת למשלוח הספר. כשהמייל התעכב ניסיתי לשלוח כמה מיילים, אבל במייל השלישי או הרביעי התברר שמי שקיבל את המיילים האלה כל הזמן הזה הוא בעצם אלכס אחר, אלכס שהופיע ברשימת הכתובות בשם 'אלכס', זהו. 'אני חושב שאתה מתבלבל. אני אלכס שראיינת פעם לעבודה ב…' — אלכס, אבל לא האלכס הנכון.

האלכס הלא נכון #2
בשלב מסויים נכנס לי לראש שהאלכס הזה הוא אלכס פולונסקי. השם 'פולונסקי' פשוט נכנס לי לראש. פולונסקי. מלה מוזרה המרמזת על קשר למלכות הפולנית, אם אי-פעם היתה מלכות כזאת. דחוף שלחתי מייל לפולונסקי, כבר לא נעים, עבר זמן, הכסף שולם, אבל הספר לא נשלח. ככה עובדים? כתבתי לו, לאלכס פולונסקי:

אלכס פולונסקי!
אני חייב לך ספר!
שלח לי כתובת!

ופולונסקי השיב ומיד התברר שגם האלכס הזה הוא לא האלכס הנכון.

דרוש אלכס
עכשיו אין לי שום רעיון לגבי זהותם של אלכסים אחרים שאולי היו בכנס וורדקמפ ו/או הגישו לי 30 ש"ח במזומן ו/או הובטח להם על-ידי שאשלח להם עותק של 'לורם איפסום'.

בקיצור:
אלכס – אין לי מושג מי אתה.
אני חייב לך ספר.
כשאתה בסביבה – תן צלצול.

בפורום הרעיונות באתר WordPress.org (לינק), כתב/ה היוזר רולטק טקסט קצר, כמעט שירי, המציג דעה נחרצת על האופן שבו דברים צריכים לקרות. הכותרת שלי. נא להתנהג בהתאם:

שיר
אני לא חזקה באנגלית , אבל יש לי רעיון.
לדעתי, צריך להיות סטנדרט טוב יותר לסגנון העיצוב.
איך זה יראה אני לא יודעת, אני לא כל כך יצירתית.
אבל זה צריך להיראות פשוט ומודרני.

לינק.

במהלך מסיבת העיתונאים בה חשף המעצב נוויל ברודי את עיצוב אתר נענע10, התייחס ברודי להערה של שיכור (באמת) מן הקהל שטען שגם קופסאות התוכן וגם הפרסומות בנענע10 החדשה, מונחות זו לצדה של זו בריבועים המשווים להן תחושה כמעט זהה, ושצריך לחשוב מה זה עושה לפרסום וחשוב מזה, מה זה עושה לתוכן באתר, כל טשטוש ההבדלים הזה. הוא היה קצת שיכור, אבל זו נקודה מעניינת. ברודי השיב ובמהלך דבריו קבע חוק בומבסטי: אידאולוגיה של אמן עיצוב שמאמין ש-"Content is Content is Content". לשון ברודי (45:25).

המשך »

1.
ליד חנות האוזן השלישית בקינג ג'ורג' הודבק הפוסטר הזה. מלה ירוקה: קרא. לקרוא. קרא. עיניים ירוקות. הפעולה, האיבר, החוש. האם צריך לקרוא את הפוסטר הזה? האם צריך להביט בתמונה? מדוע היא מפוחדת? האם מה שהיא קוראת מפחיד אותה?

2.
אחד היתרונות שרון חולדאי השית על העיר הם הספסלים החד-מושביים, חלקם באיזורים אטרקטיביים לצד כביש, שם יכולים תושבי העיר להתרווח אל עשן האגזוזים ולשוחח זה עם זה, במרחק בטיחות ברור. אבל יש יתרון גדול יותר לחד-מושביים: ההומלסים לא יכולים לישון עליהם, כך שהם הופכים גם למיטה-לסים. אבל זה רק הגיוני, למה שהומלס ישן? בית אין לו, אז בשביל מה הוא צריך מיטה? על כל פנים, חבורה של חוליגאנים שככל הנראה חולקים על משנתו העירונית-דומסטית של חולדאי, ריססו ברחבי העיר, בפונט עיריה, את זה:

3.
הרבה זמן לא הלכתי לערבי שירה, השקות ספרים וכו'. אמש הייתי בערב ההשקה לספר "ימים סמויים" מאת אלכס בן-ארי. נאמרו שם כמה דברים מעניינים, הדבר הראשון והאחרון שתפש אותי (ואני אותו) היתה התפאורה שעיצבה אילנה זיידמן, שעיצבה גם את כריכת הספר. שני הדגים האלה, הדגים ששוחים בימיו הסמויים של אלכס, מצאו את דרכם, באישור ובעידוד אהובת המשורר, אל קיר הסלון שלי.

מתוך רגע אחרי סוף הערב:
אני: פשוט להוריד אותם מהקיר?
אהובת המשורר: כן, כן. קח אותם.
אני: יחשבו שאני פורע חוק.
אהובת המשורר: זה יעזור לתדמית הציבורית שלך.

דה-מרקר, השבוע

דה-מרקר, השבוע

Fork me on GitHub